שקד נ' און ליין ליס קאר בע"מ ואח'

פסק דין

על פי הסכמת הנתבעות 1-2, כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 5/3/2013, הרי שעלי להכריע בשאלת חבותה של הנתבעת מס' 2 על פי פוליסת הביטוח שהונפקה לרכב שהיה בבעלותה של הנתבעת מס' 1 בעת התאונה (13/12/2011) שבגינה חוייבה הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת סך כולל של 10,066.6 ₪, כאשר השאלה היחידה שבמחלוקת בין הצדדים היא, למעשה, תקופתה של הפוליסה בעת התאונה.

טענתה היחידה של הנתבעת מס' 2 היא כי הפוליסה לא הייתה בתוקף וזאת לאור העובדה שהנהג ברכב הנתבעת מס' 1, מר Huang Yong, לא היה מורשה לנהוג ברכב, בהעדר רישיון נהיגה ישראלי מתאים.

הצדדים הגישו, בהסכמה, לעניין זה, תעודה ציבורית שכותרתה "תעודת בירור פרטים על נוסע", ובה כניסותיו ויציאותיו של מר Huang Yong למדינת ישראל וממנה, החל מיום 21/1/2008 ועד ליום 28/1/2013.

לטענת הנתבעת מס' 2, לאור הוראות תקנה 567 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, העוסקת במי שאוחז ברישיון נהיגה זר, הרי שלא היה רשאי מרHuang Yong לנהוג ברכב רק על סמך רישיון הנהיגה הזר שבידיו וזאת משום ששהה בישראל למעלה משנה בעת התאונה, במצטבר.

תקנה 567 קובעת כהאי לישנא:

"מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:

(1)תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;

(2)אם הוא נוהג רכב כאמור –

(א)בתקנות 176 עד 181 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר;

(ב)בתקנות 182 עד 185 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים אלא אם כן הוא יצא מחוץ לישראל בתקופה זו ליותר מ-30 ימים באופן מצטבר.". (ההדגשה שלי – י.ב.).

כלומר, השאלה היא האם שהותו של מרHuang Yong בישראל בעת התאונה, עלתה באופן מצטבר על שנה.

כיצד נערך חישוב "מצטבר" זה?

מלשון התקנה עולה כי החישוב נעשה לאחור, מיום התאונה, כאשר תקופת יציאה של מתחת לשלושה חודשים (שוב, באופן מצטבר), אינה מפסיקה את החישוב, וזאת עד אשר תצטבר תקופת יציאה מצטברת של למעלה משלושה חודשים, אשר "יאפס" את חישוב השנה.

רוצה לומר, לשם הדוגמה, מי ששוהה בישראל 5 חודשים, ויוצא ממנה ל- 3 ימים בלבד, הרי שיש להמשיך ולחשב את שהייתו, כאילו שהה ברצף, גם בתקופה שלאחר חזרתו.

כך עולים הדברים גם מפסק דינו של כב' הש' שמואל בתת"ע 6852-11-10 מדינת ישראל נ' יהושע אפרים (פורסם בפדאו"ר-גוגל):

"מהכניסות והיצאות של הנאשם שהוגשו לבית המשפט נ/1 משנת 2003 ניתן ללמוד כי מרכז חייו של הנאשם היה מחוץ לישראל. התביעה לא הוכיחה אחרת ומכך ניתן לומר כי מדובר במי שאינו תושב ישראל בזמן ביצוע העבירה. תקנה קטנה 2 לתקנה קובעת כי מיום כניסתו האחרונה של הנאשם אינה עולה באופן מצטבר על שנה. אלא אם כן יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים באופן מצטבר.

לפי נ/1 ממועד ביצוע העבירה 04.10.10 הנאשם נכנס ארצה ביום 30.09.10. מדובר בחמישה ימים. עוד יש לחשב את כניסתו הקודמת שכן יש לבדוק שלא חלפו 3 חודשים במצטבר, כאמור בתקנה. הנאשם נכנס לישראל ביום 06.08.10 ויצא אותה ביום 25.09.10 מדובר ב – 51 ימים. המשך חישוב ההולך אחורה, הנאשם נכנס לישראל ביום 21.11.09 ויצא אותה ביום 28.11.09. תקופה זו מפסיקה את תקופת החישוב, כי מדובר במשך תקופה העולה על שלושה חודשים מיום יציאתו את ישראל ב- 28.11.09 ועד כניסה חוזרת ביום 06.08.10 ולכן הרצף נקטע. סה"כ שהה הנאשם בטרם ביצוע העברה 56 ימים בישראל. בנסיבות אלו התקופה הינה עולה כדי שנה ולכן הנאשם לא היה חייב ברישיון נהיגה ישראלי.". (ההדגשה שלי – י.ב.).

בענייננו, בעת התאונה (13/12/11) חלפו 85 ימים מאז כניסתו של מרHuang Yong לישראל ביום 19/9/2011, אלא שהחישוב לא נקטע שם, שכן מרHuang Yong שהה מחוץ לישראל רק 50 ימים לפני שנכנס אליה, ולא 3 חודשים כאמור בתקנה (שכן יצא מישראל ביום 31/7/2011). יוצא, אם כן, כי יש להמשיך ולחשב את 307 הימים שעד ליום כניסתו הקודמת לישראל ב- 27/9/2010 – ועולה כי מרHuang Yong שהה בישראל למעלה משנה במצטבר ביום התאונה (307 + 85 ימים = 392 ימים – קרי, למעלה משנה).

לפיכך, אני מקבל את טענת הנתבעת מס' 2 לפיה בעת התאונה נשוא התביעה לא החזיק מרHuang Yong ברישיון נהיגה בר-תוקף, ולכן, אין היא חייבת לפצות את התובעת או לשפות את הנתבעת מס' 1 בגין נזקי התאונה.